לפרופיל –

גיל ההתגברות מלווה את התלמידים בהרבה משברים, זהות עצמית, יחיודיות שלי כאדם פרטי, המקום שלי בחברה וכו'..  ביחידה זו נעסוק בשאלת גיבוש הזהות העצמית שלי כתלמידה בוגרת, איפה זה פוגש אותי? תחושת הבדידות בהתמודדות עם שיוניים ומעברים. כיצד אני לומדת להכיר את עצמי? לאן אני שייכת?
נלמד עם הבנות את חשיבותו של התהליך בריא ומיוחד, וכיצד לומדים לזהות לעצב את זהותי כבת לעם היהודי תלמידה בוגרת.

זה לא בסדר, להיות בסדר..

הנוער של ימינו לעיתים נקלע לתפיסה פשרנית שמסתפקת ב"עובר" בלבד. זה יכול לבוא לידי ביטוי במבחנים בבית ספר, בהם הם עלולים להסתפק בציון 70-80, למרות שהם יכולים הרבה יותר, וגם בנושאים אחרים בחייהם.
ביחידה זו ננסה להפריך את הטענה שרק "בסדר" זה מספיק. נבין שעלינו לשאוף כמה שיותר גבוה ולהביא את היכולות שלנו לידי ביטוי.

הדרך אל האושר…

דווקא בימים בהם בני האדם, בהובלת העולם המערבי, מדברים כמה שיותר על הצורך "להיות מאושר" ו " לעשות מה שטוב לך" אחוזי הדיכאון וחבריו עולים בצורה דרמטית והתרופות הנמכרות בעולם הן למחלות אלה.

יש פער, במיוחד בגילאי הנערות, בין מה שאנחנו מאמינים שישמח אותנו לבין מה שמשמח אותנו באמת. אין אדם על פני האדמה שלא פועל פעולות כל שהן על מנת להבטיח את אושרו ושמחתו . אך מהן הפעולות והמחשבות אשר יתחילו לכוון אותנו לכך?

להתבגר ולהתגבר!

יחידה זו מהווה יחידת סיכום לכלל הסמינריון, ביחידה זו נעסוק במעבר לגיל ההתגברות, נברר את המשמעות של הבנות בלקיחת אחריות על עצמן, להבין שהן כבר לא ילדות קטנות, ומתוך בניית הזהות האישית שלהן בתוך מעגלי היחס, הם צריכות לקחת אחריות על החיים שלהן לשאוף לבנות את עצמן מתוך גבורה יומיומית והתמדה עד כדי הירידה לפרטים הקטנים!

אנו רואים תופעה מעניינת: דווקא ככל שהאנשים נהיו "חופשיים" יותר , כך הם יותר ויותר מדווחים על דכאון.

על הפערים האלו אנו רוצים לדבר.

נראה שהאדם המאושר הוא זה שחייו מלאים משמעות ושליחות המחדירה בלבו ונפשו נצחיות של חיים ולא "חלקים של שמחה" .